<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין רפ"ה</h1>
<h2>דף כז.</h2>
והמצוה הרפ"ה היא שהזהירנו מהעיד עדות שקר והוא אמרו ית' (יתרו) לא תענה ברעך עד שקר. וכבר נכפל זה במקום אחר ובלשון אחר ואמר (ואתחנן) עד שוא. והעובר על לאו זה כבר גזרה עליו התורה עונש (שופטי' י"ט י"ט, מ"ע ק"פ) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. ולשון מכילתא לא תענה ברעך זו אזהרה לעדים זוממין. ובזה הלאו גם כן מלקות כמו שהתבאר בסוף מכות ושם התבאר דין מצוה זו.
